נשימה ואתילן
פירות וירקות “נושמים” – גם לאחר הקטיף הם צורכים חמצן ופולטים פחמן דו־חמצני וחום כשחלקם גם מייצרים את גז האתילן, הורמון צמחי שמאיץ הבשלה והזדקנות. פירות “קלימקטֶריים” כמו תפוחים, בננות, אבוקדו, קיווי ועגבניות מייצרים אתילן רב וכששמים אותם ליד ירקות רגישים לאתילן כמו חסה, ברוקולי, מלפפון, קישוא, עשבי תיבול גורמים לקלקול מהיר יותר שלהם. מה שאומר שערבוב לא נכון במקרר כמו למשל חסה ליד תפוחים כלול לגרום לנבילה ולהצהבה מואצת.
אובדן מים (התייבשות)
עלים וגבעולים מאבדים מים דרך הנקבוביות (סטומות) שלהם. האוויר היבש במקרר וזרימת רוח קרה חזק מהמנוע של המקרר גורמים לטרנספירציה שמרככת את העלים השונים, לכן חשוב לשמור לחות מאוזנת סביב הירק, בלי “לאטום” אותו לחלוטין כמו בשקיות הניילון.
עיבוי ומיקרואורגניזמים
כשסוגרים ירק בשקית אטומה מפלסטיק, אדי המים שאין להם לאן לברוח הופכים לטיפות מה שגורם לרמות החמצן לרדת ולהפוך את שקית הניילון לקרקע פורייה לגידול עובש וחיידקים. לכן פלסטיק אטום + מים = קלקול מהיר והפיכה של הירקות והפירות ללא בריאים.
פגיעות קור (“כוויות קור”)
ירקות ממוצא טרופי או ים־תיכוני רגישים לטמפרטורות נמוכות מדי. מלפפונים, קישואים, פלפלים, בננות ועגבניות סובלים בטמפרטורות קרובות ל־0°C ומקבלים מרקם “ספוגי”, טעם פגום וכתמים מימיים. לכן חשוב לכוון את הטמפרטורה במקרר ל-4 מעלות, כך שהפירות והירקות יישמרו אבל לא יסבלו מקור קיצוני.






